עשירי כל סין התאחדו!

דן ערן (שנה א' יחב"ל ומזרח אסיה) ועדי בוקר (שנה ב' יחב"ל ותקשורת)

בחודש שעבר, יצאנו יחד עם שבעה סטודנטים נוספים למשלחת של האגודה לסין. תכלית המשלחת הייתה להתוודע לסין ולהראות מעט "ישראליות" לסינים. במהלך השבוע, היינו צמודים לסטודנטים סינים מאוניברסיטת שנגחאי, שהיו כמונו, להוטים לשמוע ולהשמיע. לאורך השבוע, התרוצצנו ברחובות שנגחאי, ניסו להדביק את קצב ההליכה של הסינים, נפגשנו עם קונסול ישראל בעיר, אנשי עסקים וכאלה שעוסקים בתעשיות השונות. חברי המשלחת הגיעו מחוגים שונים וכל אחד חווה את המשלחת מזווית קצת אחרת. בתור תלמידי יחב"ל שבדרך כלל נושאים עיניהם מערבה, נתקלנו בקושי לא פשוט לעכל את הדיסוננס החריף ברחובות שנגחאי, או כפי שניסחה זאת טוב מאיתנו תלמידת כלכלה מאוניברסיטת שנגחאי: "בואו נתעשר-כולנו ביחד!"

הקושי המרכזי שהתמודדנו איתו היה להכיל את תופעת השוק החופשי בצל שלטון "המפלגה". החיבור הכה הטבעי של צורת שלטון וכלכלה שתואמת לה מתערערים בסין. הטיב לתאר זאת, קונסול ישראל בשנגחאי, מר ג'קי אלדן, כאשר התייחס לעובדה שהסינים המציאו נוסחה חדשה. המטרה המרכזית של הסינים, עולה משיחה עמו: פיתוח כלכלי חסר תקדים של המדינה. פיתוח של תשתיות, השקעות מבית ומחוץ, פיתוח פיננסי אדיר, הרחבת יכולות הצריכה של התושבים והשקעה ענפה במדינות זרות וביתרות המט"ח. מדיניות מסוג זאת, נתפסה בעיננו כהולכת יד ביד עם בחירה חופשית, חופש ביטוי ויכולת להביע דעה או ביקורת בכל נושא. נוכחנו לגלות שהמצב בסין נוגד את האינסטינקט המערבי וכולל מינימום ביקורת ומקסימום תפוקה. בנקודה זאת, התעמתנו בפעם הראשונה במשלחת בשאלה: האם אפשר להבטיח צמיחה כלכלית למיליארד וחצי איש ובמקביל למנוע מהם מלהטיל ספק בדרך?

המשלחת עם קונסול ישראל בשנחאי, ג'קי אלדן

המשלחת עם קונסול ישראל בשנגחאי, ג'קי אלדן

 לא שמרנו תהייה זאת לעצמנו, וכששבנו להיפגש עם הסטודנטים הסינים, עניין אותנו לדעת מה חושב הדור הצעיר על השינוי שקורה בתקופתו. הדור שכה מודע להתפתחויות במדינתו, התקשה בעצמו ליישב לנו את המחלוקת. כאשר שאלנו זוג סטודנטים האם הם חיים במדינה קומוניסטית או קפיטליסטית, קיבלנו שתי תשובות שונות. נוכחנו לגלות, שגיבורי התרבות בסין הם מאו ומרקס, בעוד שמודל החיקוי של סטודנט לכלכלה בסין הוא המתעשר הסיני הצעיר אשר מבסס את מהליכיו הכלכליים על תורתו של אדם סמית'. נראה כי כולם רוצים להתעשר, אבל סומכים על המפלגה שתתווה את הדרך אל העושר.

בזמן שרוב חברי המשלחת התלוננו שאין גישה לפייסבוק (העולמי), דאגו חברנו החדשים לעדכן סטטוסים ותמונות משותפות בפייסבוק הסיני ה-RenRen. גישתם בנושא ברורה למדי. מניעת החשיפה לפייסבוק העולמי מונעת מחד זליגת רעיונות מחתרתיים לאומה הסינית, ומאידך משרתת יכולת נעלה מבחינתם והיא שמירה על הנוער מפני אלימות וזימה. על אף ההגבלות הקיימות נחשפות מידי יום פרשות שחיתות המשמשות חומר בידי התושבים כנגד המפלגה. כך לדוגמא, תמונות של חגיגות המפלגה בערב השנה הסינית החדשה, מכוניות פאר של בכירי הצבא והמשטר ופריטי מותרות מנקרי עיניים עלו לרשתות החברתיות וגרמו לשינוי במפלגה כשזאת הורתה לבכיריה לחדול ממנהגם. לפי מרבית הסטודנטים, בעשורים הקרובים עתיד להתרחש שינוי ותופעות דומות רק ילכו ויגברו. לעניות דעתנו, האתגר המרכזי העומד בפני המפלגה הוא ההתפתחות הטכנולוגית המואצת תוך ניסיון ליצור חממה סינית המונעת ביקורת.

תהליכים מואצים באים לידי ביטוי בכל תחומי החיים כיום בסין, כפי שתיארו עורכי הדין עימם נפגשנו בביקור. אי אפשר להתווכח עם נתוני הצמיחה המרשימים, אבל מדבריהם ניכר כי הם מוטרדים מאוד מאיתנות הדברים. בעיניהם, הבניינים הגבוהים שצצים כפטריות אחרי הגשם בעיר, הם מטאפורה מושלמת לתהליכים חברתיים דומים. הצורך להשלים פערי צמיחה אל מול ההספק המערבי, יחד עם השגשוג שהוא מביא למדינה, גובה עימו מחיר: זיהום האוויר הכבד בערים הגדולות, תופעת הנובורישיות ההולכת וגדלה-צמיחה דורסנית, אשר ספק אם משאירה מקום לבניית יסודות חזקים. עם זאת, קשה להתעלם מתחושת הפטריוטיות הגבוהה ברחוב הסיני. בין אם מדובר בכפרי או בעירוני, הסינים רואים את תהליכי הצמיחה כמשימה לאומית ומשקיעים את כל מרצם בגדילה המשותפת.

קו הרקיע של שנגחאי

קו הרקיע של שנגחאי

המשימה הלאומית הזאת הצמיחה מעמד ביניים שגדל בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה. בצידו השני של המתרס, מצוי מעמד הפועלים הגדול ביותר שידעה האנושות. קוטביות זו הורגשה היטב כשיצאנו משנגחאי למחוז וו-שי בו הנוף האורבני התחלף לשורה של מפעלים. בפגישה שערכנו עם מנהל מפעל "גלטרוניקס", מר שאול מונטגומרי, זכינו לשמוע על פערי התרבויות ועל ההבדלים הכלכליים שאיתם מתמודד מנהל ישראלי העומד בראש מפעל סיני בבעלות מערבית.

לאחר שבוע חווייתי ומלמד, לא הצלחנו להכריע בשאלה שליוותה אותנו לאורך כל המסע: האם סין עומדת להפוך, או שהיא כבר מעצמה, או לחילופין, האם אין לה את מה שדרוש? כל סיני ששאלנו אמר שיש סבירות שיום יבוא וסין תתפוס את מקומה של ארה"ב כמעצמה, אך לא בימי חייו. קשה לומר אם זאת צניעות או אסטרטגיית התחזקות שקטה. מה שבטוח, הסינים מרגישים שמקומם ההיסטורי הטבעי הוא כמעצמה מובילה-ולא בכדי, פירוש המילה "סין" משמעו "ארץ המרכז". רק ימים יגידו האם חברה לא דמוקרטית, עם קוטביות אדירת מימדים, יכולה לתרגם את עוצמתה הכלכלית והדמוגרפית לעוצמה צבאית-פוליטית ואף לחזק את עוצמתה הרכה. קטונו מלהכריע בסוגיה, אך פה אחד, אין ספק שיש דרך אחרת ממה שאנו מכירים לנהל מדינה. לסינים, בינתיים, זה עובד לא רע.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “עשירי כל סין התאחדו!

  1. האם סין תהפוך למעצמה היא כנראה השאלה שמובילה את כל מי שמתעסק בנושא מהזווית היחב"לית. השאלה של מי שעוסק בהיסטוריה היא שונה קצת: האם סין +תחזור+ להיות מעצמה. מבחינה היסטורית, עד המהפכה התעשייתית, סין תמיד היתה יותר מפותחת מבחינה טכנולוגית ויותר מוצלחת מבחינה כלכלית מאירופה. לסינים יש זיכרון ארוך מאוד, מבחינתם זה רק עניין של זמן עד שיחזרו למה שהם רואים כ"מעמדם הטבעי" כאומה החשובה ביותר, "הממלכה המרכזית" כפי שמשתמע משם המדינה.
    השאלה היא האם סין המודרנית מוכנה לקחת את התפקיד הזה על עצמה או שמא תחזור למדיניות ההתבדלות של סין הקיסרית (לא בידוד, כי מסחר תמיד היה). השאלה שאנחנו צריכים לשאול לעתיד היא האם בעקבות התערערות המערכת ושקיעתה האפשרית של ארה"ב, נמצא את עצמנו במצב דומה לתקופה אחרי מלחה"ע ה-I בו ההגמון (ארה"ב) לא רצה לקחת אחריות, מה שהביא לקריסה מוחלטת של המערכת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s