ראיון עם שגריר ישראל בדרום-סודאן, ד"ר חיים קורן

רן מור

את ד"ר חיים קורן פגשתי לראשונה כסטודנט בשנתי האחרונה בחוג ליחב"ל, כאשר נרשמתי לקורס 'פרקטיקום' שכלל התמחות במשרד החוץ. כאשר נפתח צוות שיסייע בכתיבת נייר עמדה על המאורעות בעולם הערבי – נרשמתי מיד לקבוצה. בסיס עבודת המחקר שלנו היה גיבוש מענה ישראלי פרקטי למזה"ת משתנה. בהנחייתו של ד"ר קורן, למדנו הרבה על המתרחש סביבנו, על ההשפעות האתניות והדמוגרפיות במדינות המקיפות אותנו, לצד אילוצים כלכליים, ביטחוניים ומדיניים המניעים כל מדינה וכל משטר. ד"ר קורן התמנה בשנה שעברה לשגריר הישראלי הראשון בדרום-סודאן, המדינה החברה הצעירה ביותר באו"ם, והגיע להרצאת אורח באוניברסיטה העברית על דרום סודאן ואתגר מדינת הלאום של המדינה הצעירה.

תמונה

קצת נתונים על דרום סודאן: המדינה הוקמה ביולי 2011, לאחר מאבק ממושך שבין דרום לצפון וכתוצאה מהסכם שלום שנכתב בין הצדדים ב-2005. בינואר 2011 הוחלט לערוך משאל עם בדבר עצמאותה של דרום סודאן, במשאל עם הצביעו בעד התנתקות מצפון סודאן כ-98 אחוז מכלל האוכלוסייה של הדרום.

דרום סודאן נחשבת לרפובליקה פדרלית דמוקרטית נשיאותית. כ-9 מיליון תושבים (כ-51% אנימיסטים, סוג של דת פגאנית, וכ-37% נוצרים, בעיקר קתולים), המרכיבים את אחת המדינות המגוונות ביותר מבחינה אתנית, תרבותית ומבחינת כמות הניבים המדוברים בה. עם זאת, זוהי גם אחת המדינות העניות בעולם (רוב כפריה אינם מחוברים לתשתיות מים וחשמל) והתל"ג לנפש נכון ליולי 2011 עמד על 1.546 (!!!) דולר לנפש!

תמונה

נפגשתי עם ד"ר קורן לריאיון, בו הרחיב על תפקידו כשגריר במדינה החדשה.

קורן, נשוי ואב לשלושה, מתגורר בירושלים, דובר מספר שפות, ביניהן ערבית, אנגלית, תורכית, הונגרית וקצת פרסית – "לא ברמה מספיק טובה, אני עוד אלמד", הוא מבטיח. את הניבים המקומיים בדרום-סודאן הוא למד להכיר ולהשתמש בשיחותיו עם המקומיים, דבר אשר מאפשר ניווט מוצלח יותר כאשר מדובר במדינה חדשה, על כל הקשיים הכרוכים בכך.

באחת ההרצאות בה נכחתי, אמרת שבתפקידך הנוכחי התחושה היא של "המצאת הגלגל". מדובר במדינה חדשה הנעדרת אף תשתיות בסיסיות. כיצד נראית עבודת השגריר כאשר אין אפילו שגרירות?

"סיפור מורכב. יש כוונה להעביר את עיר הבירה (ג'ובה) למקום חדש, ואז אין טעם להשקיע הרבה משאבים בבניית שגרירות בג'ובה עם כל מה שכרוך בכך. בינתיים מנהלים זאת כמו שעושים בהרבה מקומות בעולם כשעדיין אין שגרירות – ישנים בבתי מלון (רובם עדיין ברמה לא גבוהה) רק עכשיו מתחילים לבנות מלונות כי נכנסים גופים בינ"ל לשם".

"יש לנו הרבה שגרירים שמאומנים למקום אחד ואחראים על מקומות נוספים, למשל השגרירות באתיופיה אחראית גם על רואנדה ועל מקומות נוספים, זו שבקניה אחראית על טנזניה ועל אוגנדה. אבל המקרה של דרום-סודאן, הינו חדש, ייחודי ולרוב מדינות העולם כמו גם לנו עניין גיאו-אסטרטגי מאוד גדול שם, שהרי מתקיים תהליך של בינוי לאום ומדינה. העבודה היא מאוד אינטנסיבית ומחייבת כל הזמן תיאומים, פגישות ויציאות לשטח. יש לי עזרה במקום, אנו שולחים אנשים לכאן לקורסים, ביקורי עבודה, השתלמויות וכו' – ומומחים שלנו לתחומים שונים לשם. העבודה אינטנסיבית ביותר, כל הזמן. עכשיו, לפני שנפגשנו, חזרתי מביקור של משתלם בקורס בירושלים של מחשוב טכנולוגי כסיוע לחינוך, שנערך בחסות משרד החוץ, הוא בא לפה לחודשיים. ישבתי פה אתמול עם שר העבודה שלהם שנמצא עכשיו בארץ. שר הנפט והמנכ"ל שלו היו פה לפני שבוע ובאו לדון בעסקי נפט שישראלים מעורבים בהם. תחום זה הוא מעבר לעניין העסקי, יש בו גם אלמנט אסטרטגי. הכל מתנהל מפה ומשם במקביל ובצורה אינטנסיבית. מחד, המורכבות רבה, מאידך, התפקיד מאוד מאתגר."

את עבודת הדוקטורט שלו כתב קורן על מסמכים משפטיים בחבל דאר-פור שבמערב סודאן. היכרותו המעמיקה עם המבנה החברתי-השבטי בסודאן, הפוליטיקה הפנימית, התרבות, ואף הניבים המדוברים באזורים השונים – משווים לו יכולות שנראות כאילו נתפרו עבור התפקיד אותו החל למלא רק לפני למעלה משנה. אפשר לומר כי ד"ר קורן מצטייר כאדם הנכון, בזמן הנכון – ובמקום הנכון. "במשרד שלנו, גם אם אתה מומחה לסין למשל, אתה יכול להישלח לצרפת. אם למדת רוסית, תתקבל בברכה באפריקה ואם אתה מומחה לארה"ב אל תתפלא למצוא את עצמך במרכז אסיה. חששתי מאוד שדווקא המומחיות שלי תעמוד לי לרועץ, אבל מזלי שיחק לי באותו יום ונשלחתי למקום שלדעתי אני ראוי לו."

 תמונה

מלחמות אזרחים בסודאן גבו במהלך השנים, החל מ-55', למעלה משני מיליון הרוגים. ישראל הייתה המדינה היחידה שנרתמה לבקשת הדרום-סודאנים לעזור להם ב-69' לבנות כוח על הגבול עם הצפון שיוכל לעמוד מול המתקפות משם. "הם עדיין מוקירים לנו טובה על כך" מדגיש ד"ר קורן, והוא יודע על מה הוא מדבר: בין תמונות ההכרזה על עצמאותה, נצפו רבים מאזרחי המדינה החדשה מנופפים בדגלי ישראל בחגיגות העצמאות של מדינתם.

 תמונה

דיברת בהרצאה על כך שיש לדרום סודאן המון ציפיות מישראל. מהן הציפיות המרכזיות שלהם והאם אנחנו מצליחים לעמוד בציפיות הללו?

"הם רואים את עצמם כדומים לנו במצבם. כלומר, בני תרבות או דת מסוימת שמוקפים אויבים המשתייכים לדת ומוצא אתני אחר שרוצים להשמיד אותם, ובעזרתנו הם יכולים לשרוד בסביבתם. כך גם אנו, שהצלחנו לשרוד באזור מוקף אויבים וגם לשגשג, ולכן הם רואים אותנו כמודל לחיקוי. הציפיות הן קודם כל בתחומים של חקלאות, השקיה, פיתוח, רפואה. צריך לבצע הבחנה: יש אסטרטגיה של פוליטיקאים ישראלים, נבחרי ציבור, המבטיחים סיוע, וקיים הדרג הפקידותי, שצריך לממש את העניין הזה. לא תמיד יש הלימה מלאה בין שתי הרמות הללו. לפעמים המקומיים מעלים שאלות כמו: 'האם אתם יכולים להשקיע בנו כמו הסינים?' התשובה היא לא – אין סיכוי כזה. אנחנו יכולים, במקרה הטוב, לקחת מקרי מבחן, לדוגמא כמו החווה החקלאית שאנחנו מקימים באיסט אקוואטוריה (East Equatoria – מחוז בדרום-מזרח המדינה) או כמו בינוי מחדש של חדר מיון וטראומה בבית חולים, לצד משלחות של רופאים ומומחים נקודתיים שעוזרים להם בפיתוח. מדובר בישראלים שמלווים אותם בגובה העיניים עד שהפרויקט קורם עוד וגידים, ואז ממשיכים את זה לאט-לאט בכניסה שלהם ובליווי שלנו עד לניהולו המלא בידיהם."

מה למשל כולל פרויקט החווה החקלאית? איזה עוד דוגמאות יש לסיוע ישראלי בדרום-סודאן?

"ישנם דרום-סודאנים המשתלמים בארץ, והם בהחלט צלע חשובה בדרך לקידום הנושא. מעקב שלנו, ייעוץ, ליווי מתמיד – אבל העברה הדרגתית לידיים שלהם. זה גם לא פשוט, אך בעל פוטנציאל להצלחה – למשל החווה החקלאית הזו, שהיא פרויקט נהדר. מדובר בדונמים רבים שהממשלה הדרום-סודאנית מקצה לפרויקט, לצד זרעים, אדמה, ידע וטכנולוגיות ישראליות ויחד עם מומחים ישראליים, המכשירים את אנשי המקום. יש גם בי"ס כללי שאנחנו בונים בתוך החווה החקלאית, יחד עם אזור מגורים למשפחות. אנחנו מנצלים את החבר'ה שהיו פה בקיבוצים והביאו עמם ידע ואף יודעים עברית, שיהיו יחד עם המומחים הישראליים." ד"ר קורן ממשיך לתאר את הפרויקט המרכזי של החווה החקלאית ומסביר: "אם הדבר הזה מצליח – שם, עוף השמיים מוליך את הקול (בדרום סודאן תופי הטם-טם מעבירים זאת במהירות הבזק). אם יזהו הצלחה, הם יבקשו עוד. לצורך העניין, אנחנו בפברואר מקבלים משרת החקלאות כ-30 מומלצים שנבחנו – מכשירים את כולם בקורס שהוא רק לדרום-סודאנים בארץ למשך חודשיים, הם חוזרים ומוכשרים לעבוד בחווה הזאת עם האנשים שלנו. הפעם זה יהיה בבאר-שבע, אך גם ברחובות יש לנו קורסים אחרים בחסות מש"ב (המרכז לשיתוף פעולה בינ"ל – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל) במשרד החוץ. לגבי הקמת חדר המיון בבית החולים, יש לזה נראות ציבורית בלתי רגילה. אתמול חזרו שלושה רופאים מהדסה עין כרם, שקיבלו ממני את ברכת הדרך ובמימון ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) ובשיתוף משרד הבריאות הדרום-סודאני, לבדוק את מחלת ה-Nodding (מחלה הקיימת באזורים מסוימים באפריקה, המתאפיינת בנדנוד הראש ואין ידוע אם זה תורשתי) והם לקחו כ-350 דגימות. אתמול חזר רופא, ראש המשלחת ויראה את הממצאים כדי להמשיך את הטיפול. כדי שניתן יהיה להיכנס לשם כמשלחת ישראלית דחף את העניין ראש ה-WHO בג'ובה (מוסלמי) שתמך בהקמת המשלחת. לא תמיד אנו יכולים להיכנס כמו האמריקאים או כמו האיטלקים. אבל נקודתית וללא תקציבי ענק, בכוחנו להרים פרויקטים ממוקדים שיתאימו לצרכי הלקוח. Taylor Made – זו המומחיות שלנו."

אתה מגיע לדרום-סודאן בפעם הראשונה כשגריר. מה הדבר הראשון שאתה פונה לעשות?

"בביקורים הקודמים, סגרתי בהצלחה מלאה את סוגיית ההחזרה של מבקשי העבודה הדרום-סודאנים לארצם במשרד לעניינים הומניטאריים שבמשרד החוץ הדרום-סודאני. בביקור השני, ישבתי עם ראש מטה הנשיאות, שר הבריאות והרופא של הנשיא כדי לסכם את הפרטים להקמת חדר מיון וטראומה בבית החולים בעיר הבירה. בפעם הבאה שבאתי, סיכמתי עם שרת החקלאות את פרטי הקורס החקלאי בארץ (בו נטלו חלק 30 מאנשיה) ותחילת תכנון החווה החקלאית שם. בפעם הרביעית, קודם כל פגישה עם השגרירה האמריקאית במתחם שלה, כדי לדון באינטרסים הישראליים-אמריקאיים במרחב הסודאני."

אז בוא נדבר קצת על האינטרסים הישראליים בדרום-סודאן. דיברנו על זה לא מעט במהלך העבודה איתך – לישראל יש חשיבות גדולה לקשרים עם המדינה הצעירה הזו. מדובר בסוגיה רגישה מבחינתנו – מדווח בתקשורת העולמית על משלוחי נשק שמגיעים ממקומות כמו איראן ועושים דרכם לאזורנו דרך אפריקה.

"בן גוריון הגדיר זאת בשנות החמישים 'ברית הפריפריה', והשר ליברמן קורא לזה 'הקשת הדרומית' – זאת אומרת, דרום סודאן, אתיופיה, קניה, אוגנדה, שהן פרוזדור בקרן אפריקה, בין סומליה, תימן והים האדום. נאט"ו פעילה שם בשל תופעת הפיראטיות בים האדום. על סומליה הנחשבת "מדינה כושלת", ועל ציר אל-קאעידה אין צורך להרחיב את הדיבור. הכניסה לאפריקה והזליגה מסודאן ללוב ולמאלי (עכשיו לדוגמא, המלחמה של הצרפתים שם), חשיבות הים האדום נהירה לכל. לא ארחיב, אך יש לנו עניין במתרחש באזור, ואף אנו שחקן בזירה. ולכן תפקידי ממוקד רק בדרום-סודאן ולא בשום ארץ אחרת."

דבריו של ד"ר קורן מתקשרים לשיחות שהיו לנו לגבי ישראל והחשיבות שיש לה באזור הזה של דרום-סודאן, בין היתר גם כדרך למנוע הברחות של נשק וסיכול טרור. הדיווחים בתקשורת העולמית על פיצוצים שונים בשטחה של סודאן הצפונית, מעידים על כך שמתחת לפני השטח מתקיים בעצם מאבק.

האינטרסים שלנו די ברורים, אבל מה לגבי אינטרסים שיש למדינות אחרות באזור?

"קודם כל ארה"ב, שיש לה עניין גדול בקרן אפריקה, בעיקר אחרי משבר מוגדישו ועניינה בסומליה. לאמריקאים יש מדיניות אזורית והם מפזרים את ההשקעות שלהם במרחב הסודאני כולו – בסודאן, בדרומה וגם במערבה. אך כולם מגלים נוכחות – איטליה, צרפת, גרמניה, הולנד, קנדה, בריטניה, יפן ודרום-קוריאה, תורכיה שמאוד מעורבת באפריקה, וסין כמובן. מעבר למצב הפוטנציאלי החיובי שכולם רואים בה, כל אחד סובר שככל שהוא יקדים להשקיע שם – התמורה שהוא ישיג תהיה גדולה יותר. זאת מדינה שיש לה נפט רב – כ-7% מההכנסה הסינית לשנה זה נפט מדרום-סודאן ויש לה רזרבות מוכחות לעוד 50 שנה לפחות. אגב הכל נמצא על הגבול עם סודאן, רכיב בעייתי ביחסים הבילטראליים כמו גם בין המדינות בעלות העניין. מטבע הדברים מוביל את המדינות המתועשות הללו לחפש ולהשקיע. אחת המוטיבציות הגדולות של תורכיה למשל, שהגבירה את המאמץ המדיני שלה באפריקה, היא סוגיית הנפט. תורכיה הימרה בראשית העשור על נטישת האיחוד האירופי וכניסה למזה"ת, ובנתה את זה על שני נדבכים מרכזיים – סוריה ולוב. היא חשבה שסוריה תיתן לה את הכניסה בהיבט הערבי, ולוב תיתן לה 40% מהנפט שלה, וכך היא לא תסתמך רק על המקור האיראני, שממנו היא מייבאת הרבה נפט. כשלוב נפלה, התורכים איבדו מאחז אסטרטגי, כך שכל המדיניות התורכית קרסה (מדיניות ה-Zero Enemies של שה"ח התורכי ד'אבוטולו, שהתבררה ככישלון) והחיפוש אחר שווקים אחרים גרם להם לזהות בדרום-סודאן הזדמנות. איראן, למותר לציין, היא מתחרה קבועה על הציר השיעי עם הסונים, ויש לה נוכחות כמובן בסודאן הצפונית. לא רק אנחנו רואים את איראן כבעיה באזור – אף גורמים בינ"ל אחרים מזהים בפעילותם בעיה, בראייתם הגלובאלית  ונגזרותיה האזוריות.

"הסינים שולטים בכל אפריקה כבר למעלה מעשור – בכל מקום בו נמצאת טיפת נפט, ברזל, אורניום או מחצבים – הם קיימים. אבל הם מביאים איתם לא רק את הכסף, ואת זה הם מביאים בגדול, אלא גם את הפועלים הסינים. כתוצאה מזה, הם גורם פוליטי בלתי ניתן להתעלמות בכל אפריקה. כשאנחנו מדברים על הסכסוך בין סודאן לדרום-סודאן, הסינים מהווים פקטור מאוד מרכזי שם וקשה להתעלם מהתפקיד שלהם במשחק הפוליטי הזה. הרוסים, כמו הסינים, מעורבים בסודאן לצרכי נפט, אבל גם לצרכי אסטרטגיה בינ"ל – זה מאחז חשוב עבורם, בעיקר אחרי שלוב נפלה בחלק הזה של העולם וחשוב להם לתת מענה למערב בכל מיני מקומות בעולם."

מדבריך עולה כי יש הרבה מעורבות של גורמים חיצוניים שעלולים לערער על היכולת של דרום-סודאן להתקבע כמדינה עצמאית. בינתיים, היא הולכת ומתקבעת, כפי שמכנים בעגה היחב"לית, כ-Failed State. מה להערכתך היכולת שלה "לעמוד על הרגליים"?

"הדברים שהעליתי מתכנסים יחד לראות לאן פני המדינה הזאת. היא סה"כ בת שנה וחצי, יש לא מעט מומחים שלא מאמינים שהיא תשרוד, כולל אחד ממורי (הפרופ' גבי ורבורג, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום). בשיחות שהיו לי עמו איתגר אותי כל פעם: "אתה מאמין שהם ישרדו?". הייתה לי שיחה ממושכת במקום הזה אתמול עם שר העבודה שלהם, שהוא בחור צעיר כמוכם, שסיים אוניברסיטה ורוצה לשנות דברים – וקשה לו. יש כמה אלמנטים שצריך לקחת בחשבון והתשובה בהכרח תהיה מורכבת, איני יכול לקבוע כעת, באופן קטגורי. יש בה פוטנציאל עצום – נפט, זהב, מים, אדמה. הם יכולים להיות אחת המדינות העשירות בעולם, נקודה. מדובר במעט אוכלוסייה על שטח גדול (כתשעה מיליון על שטח הגדול מצרפת), נילוס עשיר, שטח פורה עם שמונה חודשי גשם בשנה. זו מדינה צעירה שיצאה ממלחמה ממושכת עם אבדות, פצועים, מחלות ופליטים. רוב האוכלוסייה שלה מאוד צעירה ועל פניו יש לה סיכוי מאוד גדול להתפתח לכיוונים חיוביים. בנוסף, העולם (וישראל בתוכו) תורם ובגדול, ויש ניסיון להשקיע ולקפוץ כמה דורות כדי לקדם אותם להיות מדינה של המאה ה-21. מה שאפשר לעשות עם טלפונים מהדור השלישי, עם מערכות שאתה יכול להכניס מבלי לשנות סדרי עולם, אבל בהיעדר תשתיות חשמל ומים זה לא פותר את הבעיה שהביוב זורם החוצה ואתה לא יכול עדיין להכניס אנרגיה סולרית, כי אין את התשתית אפילו להכנסה של אנרגיה כזו, נושא שאני מתעסק בו כל הזמן. יש המון מים אבל אין ניהול של משאבי מים. כאן נכנס קורן למורכבות האלמנט התרבותי: "אם חונכת וגדלת להיות אקטיבי, לקחת את גורלך בידיך, אז סביר להניח שאתה תפרוץ. אך מדובר בתרבות שבטית של שהתמקדה במרעה ולא בחקלאות או בתיעוש, אשר התרגלה במשך הרבה מאוד שנים למלחמות פנימיות ול"מגיע לי" ו"אני מהשבט הנכון" וכו' – זה מחייב המון עבודה. מצד אחד, להיות ער לעניין תרבותי-פסיכולוגי, אך מצד שני לא להתנשא ולהימנע מהנטייה הטבעית להגיד "אתם לא מבינים כלום, תנו לי להראות לכם". בכך יש להיזהר, ולהמשיך לערב אותם בתהליך. להגיד לך שזה פשוט? לא."

"כל הרעיון שלנו הוא לארגן את הממשלה שתתחיל לשרת את התושבים, שתהיה לה תודעה. על כך דיבר שר העבודה, הוא ביקש ממני לעזור להם לבנות את המנהל הציבורי שלהם – אנחנו עושים את זה לא מעט באפריקה – לבנות מוסדות, לא במובן הפטרנליסטי המתנשא, אלא בדפוסי עבודה שיקדמו את המדינה. להגיד לך שזה הולך נפלא, לא יהיה מדויק. יש קליקה קטנה של חדשנים, של יזמים, של אנשי העולם שאפשר לדבר איתם. זה לא פשוט, הם לא מספיק חזקים שם והגרעין עודנו לא גדול דיו, בראייתי."

 

הריאיון נעצר מספר פעמים עקב טלפונים שמקבל ד"ר קורן מסטודנטים סודאנים הלומדים בישראל. הקשר עימם הוא ישיר וקורן מהווה כתובת עבורם בנושאים שונים. אני מחליט לשאול אותו לגבי מעורבותו בסוגיה הזו.

מה לגבי דרום-סודאנים צעירים שבאו ללמוד פה? אצלנו בעברית עבדת באופן אישי מול אנטוני, סטודנט שהחל את לימודיו בשנה"ל הנוכחית, לאחר שסיים את לימודי המכינה בשנה החולפת.

"אני יושב איתם בדרום סודאן ואנחנו מדברים עברית, סטודנטים דרום-סודאנים שהיו שוהים בלתי חוקיים והתחילו ללמוד באוניברסיטאות ואת חלקם הצלחתי להחזיר באשרה ישראלית על דרכון דרום-סודאני, כולל באוניברסיטה העברית. אני אישית דאגתי להחזיר את אנטוני לפה. ראיתי את הציונים שלהם בסיום המכינה, ואחד הנושאים עליהם נבחנו היה נושא הציונות. דיברתי איתם על ראשית הציונות, ועל ההבדל בין החזון של ראשי הציונות למה שקורה עכשיו. אמרתי להם שבחזון, לא חשוב מאיזה פלג של הציונות, דובר על בניית חברה קודם כל. כשהקימו את האוניברסיטה העברית והטכניון ב-1925, לא דובר אז על מדינה – דיברו על מוסד שיהיה אור לגויים ושיקימו פה חברה צודקת. חברה. ברל כצנלסון כבר ב-1920 דיבר על הקמת קופת חולים, רעיון מהפכני לשעתו, דיברו על קומונות, א.ד. גורדון עם נוסחת "הפירמידה ההפוכה". התפיסה הייתה של בניית חברה צודקת, סוציאליסטית, הפיכת הפירמידה. חברה. רק באמצע שנות ה-30, כשיצחק שדה דיבר על יציאה מהגדר וצ'רלס אורד-וינגייט התחיל עם פלוגות הלילה  ומשם לקראת שנות ה-40 החלו בבינוי מוסדות – בדרך להקמת מדינה. קודם כל דיברו על הקמת חברה."

אבל במקרה הדרום-סודאני מדובר בזהויות שבטיות, דבר המהווה קושי ביצירה ובינוי של לאום

"גם אנחנו במובן מסוים יכולים להיחשב כשבטים. אמנם נכון שהעברית והתנ"ך מהווים מכנה משותף רחב עבורנו, בשונה מהם, אך הם רוצים לקחת דוגמא מאיתנו." אך ד"ר קורן נותן דוגמא שמראה כי בינוי לאום אינו דבר של מה בכך, "שני שבטים באזור הצפוני-מערבי של דרום-סודאן, נלחמים אחד בשני על זכויות מרעה. עכשיו, אחרי קבלת העצמאות, 3,000 איש נהרגו בתקרית זו. קשה לדבר על אתוס של בינוי לאום כשיש להם זהויות שבטיות. אבל יחד עם הלחץ האמריקאי, שמחייב אותם למלא את ההתחייבויות החוזיות בגלל הפקת הנפט ושבלעדיהן הם לא יפיקו נפט ולא יהיה כסף לפתח את המדינה, ניתן לשער שהם יגיעו לשלב של פיתוח המדינה. אבל זה ייקח הרבה זמן."

ד"ר קורן עם שר החקלאות הדרום-סודאני

ד"ר קורן ממשיך לתאר את המציאות בדרום-סודאן ונכנס לפרטים רבים, את חלקם לא ניתן לפרט כאן, אך הידע הרב שצבר עם השנים לצד יכולתו לסחוף בדיבור, עושים את שלהם. ניסיתי לקשור קצוות לקראת סיום הריאיון.

שימשת כדיפלומט וכשגריר במקומות שונים, בין היתר בנפאל, במאוריטניה ובמצרים. איך למעשה הגעת לתחום הדיפלומטיה?

"הייתי סטודנט כמוך, והלכתי לקורס צוערים של משה"ח. תחום עיסוק היכול להוות מוקד עניין, לך ולחבריך. אחד ממקומות העבודה המאתגרים והבלתי שגרתיים שמאפשרים לך העשרה, אמנם לא כספית, אך סביבה בלתי רגילה של התחככות בידע, לימוד מתמיד וסיפוק גדול בעבודה. לעתים, מגיעים למצב שבו ניתן להשפיע על עיצוב מדיניות ויש נקודות בהן ניתן להיחשב כגורם מוביל בעולם בנושא קונקרטי של מדיניות חוץ, או בגזרה נתונה של יחסים בינ"ל." את הקריירה האקדמית התחיל ד"ר קורן בלימודי תואר ראשון במזה"ת ואסלאם באוניברסיטת חיפה. "הייתי קצין בגולני, לא ידעתי מילה בערבית, וכשהשתחררתי סברתי שאולי אלך ללמוד גיאוגרפיה", משחזר קורן את דרכו האקדמית וכיצד הגיע לתחום. "בדרך מקרה, כקצין לפני השחרור, באחת הפעילויות שלי נתבקשתי ללוות משלחת פרופסורים מאוניברסיטת ת"א למקום מסוים, וכמלווה הקשבתי להם ושאלתי אותם שאלות. הם אמרו לי שיש תחום כזה, שנקרא לימודי המזרח התיכון.. בכלל לא ידעתי. ואז המרתי את הגיאוגרפיה במזה"ת ואח"כ במדעי המדינה, וכשסיימתי את התואר הראשון, כבר ידעתי ערבית לא רע בכלל. עבדתי בלשכה של היועץ לענייני ערבים בצפון, למדתי את השפה. בלימודי התואר שני באוניברסיטה העברית הוספתי על הערבית גם תורכית-עות'מאנית ותורכית מודרנית. לאחר מכן במסגרת שירותי במצרים שיפרתי את הדיבור שלי בערבית לרמה טובה יותר. בהמשך לימודי, התמקדתי בעניין הסודאני." קורן סיים את לימודי המוסמך באוניברסיטה העברית, במכון ללימודי אסיה ואפריקה, "אחד הפרופסורים שלי פה באוניברסיטה העברית, נחמיה לב-ציון ז"ל (שהיה אדם מיוחד, מורה נדיר וחבר), הכווין אותי לתחום הזה של סודאן ואסלאם באפריקה, וכשעליתי בסוף המאסטר שלי על נישה, בתחום שהיה  די נדיר בשדה המחקר, המשכתי  בו לדוקטורט."

שגריר ישראל בדרום-סודאן, ד"ר חיים קורן

שגריר ישראל בדרום-סודאן, ד"ר חיים קורן

מדובר בתפקיד מאוד אינטנסיבי, במיוחד באזור ובתנאים בהם אתה מוצב. אז איך אתה מתמודד עם לחץ בעבודה? מאיפה שואבים כוחות להמשיך ביומיום עמוס כזה?

"אני מותח את היממה על יותר שעות, אין בידי ברירה, המשימות אינן יכולות להמתין.. אין דבר, אני אוהב את זה." עבודתו כשגריר במדינה הצעירה, דורשת בין היתר ניוד על הציר של ירושלים-ג'ובה וחסך גדול בשעות שינה. "אין לי בעיה, זה בסדר, אני רגיל, וזה שווה כל רגע, כי הידע שלי יחד עם הניסיון הפרקטי, נותן לי נקודות זכות שאין לנציגים דיפלומטיים אחרים, לאו דווקא ישראלים".

לבסוף, ביקשתי מד"ר קורן לתאר לי רגע משמעותי או מכונן בתפקידו כשגריר. אמנם מדובר בתקופה קצרה יחסית בתפקידו הנוכחי, אך קורן מתלבט, ככל הנראה השנה החולפת סיפקה לא מעט רגעים כאלו. "כששר המים הדרום-סודאני חתם על MOU (מזכר הבנות – Memorandum of Understanding) בנושא מים – ההסכם הראשון בין דרום-סודאן לישראל בכנסת, בנוכחות השר עוזי לנדאו. מאז קרו עוד מספר אירועים מכוננים עליהם עוד נוכל, אולי, להרחיב בעתיד."

ran.mor1@mail.huji.ac.il

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s