מה הם שלושת האתגרים האסטרטגיים של ישראל?

ניל צור

אפתח ואגיד כי זה נושא ענקי שאפשר לדבר עליו שנים. אני אנסה לתת לכם כקוראים כמה שיותר מידע קריא ובהיר. אני כבר אומר, יש מקומות שיראו בעינכם כנקודות הנחה הדורשות הסבר מפורט יותר. כדי שהכתבה לא תהפוך למאמר אקדמי ארוך ומשמים, נמנעתי מזה במצבים מסוימים, עמכם הסליחה.

יש מספר לא קטן של חוזי שחורות הרואים את קו 20 השנה מהיום כנקודת אל חזור עבור מדינת ישראל, זאת במקביל להתאסלמות אירופה(עקב הגירה ושינוי דמוגרפי), התחזקות סין כלכלית וצבאית, החלשות מעמד ארה"ב בזירה הבינ"ל והתעבות המשפט הבינ"ל המשנים את כללי המשחק המסורתיים. ישראל כמדינת חסות אמריקאית מתקשה יותר ויותר לעמוד מול פטיש החוק הבינ"ל, ולא בהכרח תתקיים בעתיד העמידה האיתנה של ארה"ב לצידנו. ארה"ב מעבירה את תשומת הלב לאסיה, מקטינה את התלות בנפט של מדינות ערב, מתמודדת עם משבר חוב אסטרונומי (המסמל את השלב האחרון בגסיסתהּ של אימפריה), ולכן חשיבות האינטרסים במזה"ת ובתוך כך ישראל דועכים. לפיכך בעוד מספר שנים עם שינוי הכוחות העולמי (יציאה ממצב של חד קוטביות) האתגר הישראלי יהיה חריף יותר ועלול במקרה קיצון להביא לסנקציות רשמיות (לדוגמה על ידי האיחוד האירופאי) אשר להן לא תוכל ישראל. אין בידיה היכולת לשרוד כלכלית ללא שימור מערך הייצוא שלה, אולם יתכן גם תרחיש של קושי ביכולות הצבאיות כתוצאה מהקטנה אפשרית של כספי סיוע וצמצום המחויבות האמריקאית כלפי ישראל. אי התמודדות נהותה עם האתגרים של ישראל יביא לא רק למשבר בתחום המדיני בטחוני, אלא לפגיעה קריטית באופי ובמאפייני המדינה בטווח הארוך.

בעתיד, לא בהכרח תתקיים העמידה האיתנה של ארה"ב לצידנו. צילום: הבית הלבן.

בעתיד, לא בהכרח תתקיים העמידה האיתנה של ארה"ב לצידנו. צילום: הבית הלבן.

לפיכך האתגר הראשון שעל ישראל להתמודד ולפתור (ואינו מפתיע כלל) הוא הקונפליקט האזורי שהיא נמצאת במרכזו. סיום הקונפליקט מול העולם הערבי-מוסלמי, קרי מציאת פתרון קבע עם הפלסטינים, הסורים והלבנונים, וכן חימום היחסים עם ירדן ומצרים, יאפשר לישראל להפנות את השיח בטווח הקצר ומשאבים בטווח הבינוני פנימה ובכך יתרמו לפתרון האתגר השני (הקולקטיב הישראלי) שיפורט עליו בהמשך. נכון להיום ישראל והעולם המערבי מחכים לברר מה מוליד בפועל אותו אביב ערבי. התמוססות המשטר הסורי מקשה כמובן להשיג את פתרון האתגר הראשון. זה מראה בהחלט את המורכבות וחוסר יכולת השליטה בשלל המשתנים. ייתכן שמשא ומתן אל מול כלל העולם הערבי, כדוגמת היוזמה הערבית לסיום הקונפליקט (ללא קשר לטיב ההצעה הנוכחית) עשוי להיות דרך לאכוף את בעיית המשטר הסורית ובכך דווקא להקטין את הוויתורים הנדרשים על ידי ביצוע משא ומתן יחיד במקום משאי מתן מרובים. השנתיים האחרונות הראו לנו עצמה גדלה של הליגה הערבית וייתכן כי ניתן למנף זאת לטובת מדינת ישראל. הנושא האיראני בהקשר הזה, על אף חשיבותו וסכנותיו כפי שמבוטא על ידי ראשי המדינה, אינו המהות המרכזית של הקונפליקט, ועל כן רצוי להימנע מהתרכזות בו על פני פתרון הבעיה הכוללת.

סיום הקונפליקט יאפשר בנוסף גם את המשך חיזוק המסחר עם "אירופה אסלאמית"  בטווח הארוך שהיא מקור משמעותי לצמיחה בכלכלה הישראלית, וכן יצירת שווקים חדשים של מוצרי תעשייה, טכנולוגיה וחקלאות במדינות השכנות. בנוסף עצם סיום הקונפליקט יסיר מישראל הלחץ הבינ"ל שצפוי דווקא לגבור עם השנים, בטח על רקע ההתעקשות ההולכת וגוברת שלא לשתף פעולה עם גופי או"ם מסוימים. אי שיתוף הפעולה כמוה כירייה עצמית ברגל עקב סימון ישראל כמדינה "מוקצה". על כך יש להוסיף שללא פתרון הקונפליקט, קיים חשש כבד לפגיעה ביציבות המוסדות הדמוקרטיים הישראליים (האתגר השלישי) כתוצאה מהמציאות בשטח. ללא קשר לעמדה פוליטית של כל אחד, עצם השליטה בשטח בו קיימת אוכלוסיית בני אדם שאינם נחשבים לתושבי המדינה, מייצר בעיות קשות לכל עם בנפרד ולאינטראקציה ביניהם. כאשר לאורך ההיסטוריה דרשו הגברים מהנשים להיות נשיות, שקטות וצייתניות, הגברים הטילו בפועל על עצמם את החובה להיות גבריים, אגרסיביים וכל מה שלא סימל את הנשיות. שני הצדדים לא הרוויחו מזה אם כך. אתם מוזמנים ליישם את אותו עקרון במקרה הישראלי-פלסטיני.

האתגר השני, הקולקטיב הישראלי, עוסק במרקם החברתי הבעייתי הקיים בישראל. הסכסוך עצמו מייצר הפרדה וניכור בין יהודים לערבים, ובעיות הגדרת מהי יהדות המחלקת את היהודים לדתיים, חרדים וחילוניים. שינויים דמוגרפיים עתידיים בחברה (גידול מספר החרדים והערבים) צפויים אף הם להשפיע על מאפייני המדינה החל מעוד 20 שנה. בתוך קלחת זו מתווספים בעיות חברתיות של אי שיווין  וריכוזיות של קרטלים, לצד התחלפות הסולידריות החברתית לסולידריות סקטוריאלית וירידת קרנה של המדינה בעיני בעלי ההשכלה (ובכך לבריחת מוחות). כאמור השיח הישראלי לוקה בחסר ושבוי בידי העיסוק הפוסט-טראומטי בסוגיות הביטחון (מצטער להגיד אבל תשאלו כל פסיכולוג והוא יגיד לכם את זה, ללא קשר לחומרת המצב). יחד עם חוסר היציבות השלטונית הפוקד את ממשלות ישראל, משתמר המצב של חוסר בתכנון תשתיות ומשאבים לטווח ארוך, אשר בתורם מחמירים את המצב החברתי.

מבחינה מסוימת החברה הישראלית בנויה מטלאים שמחוברים על ידי חוט ההולך ונפרם.

מבחינה מסוימת החברה הישראלית בנויה מטלאים שמחוברים על ידי חוט ההולך ונפרם.

מבחינה מסוימת החברה הישראלית בנויה מטלאים שנכון לזמננו, מחוברים על ידי חוט שהולך ונפרם. ללא יצירה של תהליך התקרבות וסולידריות חברתית בין כלל הסקטורים, מדינת ישראל המודרנית תתקשה לתפקד בעוד עשרות שנים הן חברתית והן כלכלית. סיום הקונפליקט יאפשר את השמת נושא החברה הישראלית במרכז השיח, ומתוך השיח לבצע תכנון וקידום של מדיניות. הסיבה לכך היא הקטנת היכולת לדחות רפורמות ופעולות חברתיות בשל התרחשויות וצרכים ביטחוניים. בתוך התהליך הזה החברה הישראלית תצטרך להגיע למצב שבו היא מאזנת בין עקרונות דמוקרטיים לעקרונות יהודיים, מה שמוביל לאתגר השלישי והוא יציבות וסיום מיסוד המוסדות הדמוקרטיים.

בניגוד לתהליך של הפרדת דת ממדינה המתרחש במדינות מערביות רבות, ישראל שומרת על הגדרתה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אלו הם שני עקרונות לעתים מגיעים לכדי ניגודיות, בטח ובטח כל עוד הסכסוך עם העולם הערבי מתקיים ומפצל בכך את החברה הישראלית. המקור לצורת המוסדות הדמוקרטיים במדינה נובע לא רק מהצורך לבנות מדינה תוך כדי שעת חירום, כשעל דלתות המדינה צובאות מדינות ערב, אלא עוד מימי ההגנה והצורך לשמור על היישוב העברי בזמן המנדט. התוצאות הן אי קיומה של חוקה וחולשה אינהרנטית של החוק והמוסדות הדמוקרטיים וכן בעיות בתהליך קבלת החלטות הבנויים על "תורה שבעל פה" ולא על תהליך ממוסד. "חוק יסוד: הצבא" הוא דוגמה מצוינת לחולשת החקיקה הישראלית ולתהליך קבלת ההחלטות בישראל שכן הוא איננו מגדיר היטב למי כפוף הצבא והממשק עם הדרג האזרחי (לשר הביטחון או לממשלה? מדוע אין אזכור של ראש הממשלה?). להפתעת רבים, על אף היותו חוק יסוד, ניתן לשנות את החוק ברוב של שניים נגד אחד במליאת הכנסת. זהו רק מקרה אחד מיני רבים המתאר את חורי הגבינה הקיימים בשלטון החוק הישראלי. אין זה מפתיע אם כן היווצרותן של עשרות ועדות חקירה בנושאים שונים, תחושת עקרות של מערך האכיפה וביורוקרטיה מסועפת היורדת עד לרמת הרשויות המקומיות.

יהודית ודמוקרטית?

יהודית ודמוקרטית?

בנוסף בשנים האחרונות, כתוצאה מהמצב בשטחים כחלק מאתגר הקונפליקט, אנו עדים להקצנת עמדות בקרב המחנות השונים תוך חקיקת חוקים בעייתיים  בשם עקרון המדינה היהודית. קידום חקיקה המקדמת את הזהות היהודית של המדינה, ללא הצבת גבולות ברורים, עלול לדרדר את המדינה מפסי הדמוקרטיה ומעקרונות השוויון והחירות. גם עם ההחלטה כי זהו הבית של העם היהודי באשר הוא נמצא, עדיין נדרש למצוא איזון ביחס לשאר האוכלוסיות האחרות הנמצאות כאן. במידה והחקיקה המקדמת את יהדות המדינה תמשיך בצורה שהיא מתנהלת כרגע, יהיה יותר ויותר קשה להשיג את אותו איזון. יצירת הסולידריות בחברה הישראלית על שלל סקטוריה יכול להוות כגורם מאזן שיביא לתהליך של חיזוק הדמוקרטיה מצד אחד (יצירת חוקה, חיזוק יכולות המעקב וביקורת של הזרוע המחוקקת אחר הזרוע הביצועית, שינוי במבנה ותהליכי ההצבעה על התקציב השנתי ועוד שלל צעדים,) ולהגשמת עיקרון הבית הלאומי ליהודים מצד שני, ובכך להקל על המתח המתהדק הקיים בעקרונות הללו.

ברצוני להדגיש ששלושת האתגרים תלויים זה בזה והאידאל דורש לפעול בשלושת החזיתות במקביל, אולם צפויה אופוזיציה אשר תקשה בכל אחד מן האתגרים שהזכרתי ביחד ולחוד. במידה והיה נדרש להחליט כיצד לפעול על בסיס מפת האתגרים שציירתי כאן, הייתי ממליץ לפעול מן החוץ אל הפנים, כי הוא שיאפשר את הקטנת ההתנגדות והשגת מרב המטרות הנ"ל בצורה המזכירה אבני דומינו הקורסות אחת על השנייה. צריך לזכור כי לשלל האתגרים יש תאריך יעד של כ-20 שנה בגלל האירועים הצפויים להתרחש בארץ (דמוגרפיה למשל) ובחו"ל (שינויי עצמה אינטרסים וזהות).

לסיכום יש לזכור את דבריו של הנרי קיסינג'ר אשר טען ש"לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים". כל הדברים שכתבתי פה, אינם באים לפתור דבר ואינם מציעים ולא חצי פתרון. כל שהכתוב מציע הוא דרך הבנה למה הם הצמתים בהם עומדת ישראל ומה עשוי להתרחש בגורל המדינה כתוצאה מתהליכים סימולטניים במידה ולא יגיעו לפתרון. על ידי חתירה למטרה מסוימת, ניתן לקבוע את המדיניות אשר תממש אותה. האם ישראל מסוגלת לכך, את זה ימים יגידו.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מה הם שלושת האתגרים האסטרטגיים של ישראל?

  1. אחלה כתבה, חבל שכתבות "פרספקטיבה רחבה" הן נחלתו של אתר החוג ליחב"ל בלבד. הבעייתיות טמונה בכך שבכל מקום אחר בארץ כתבה כזו תיקרא "תעמולה שמאלנית" ועלולה לאבד התייחסות עניינית אליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s