מה בין צפון קוריאה והמזרח התיכון?

מיכאל פודברזין

מיכאל הוא בוגר החוג ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בשנה האחרונה הוא מתגורר בוושינגטון ולומד לתואר שני בדיפלומטיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון. לפני שנתיים הוא היה התייר הראשון שביקר בצפון קוריאה עם דרכון ישראלי.

הדיווחים האחרונים מחצי האי הקוריאני נשמעים קצת כמו התחלה של סרט הוליוודי (ספציפית, הסרט "המטרה: הבית הלבן" – אגב, לא מומלץ). אנו שומעים על קריאות מלחמה של המשטר הצפון קוריאני, ועל תמרונים של צבא ארה"ב שהולכים ומתקרבים לאזור המפורז בין שתי הקוריאות. אך יותר משהדיווחים האלה מעידים על מצב חירום, הם מעידים על חוסר ידע והבנה בסיסית של הכתבים המדווחים אותם.

בואו נעשה סדר בדברים: מאז סיום מלחמת קוריאה בשנת 1953, שתי הקוריאות נמצאות במצב מלחמה. על אף שנחתמו הסכמי שביתת אש, לא נחתם הסכם שלום, ושישים השנים האחרונות מהוות הפסקת אש ממושכת ולא יותר מכך. לכן הטענות לפיהן צפון קוריאה הכריזה "מלחמה" על שכנתה מדרום, אינן מדויקות. שתי המדינות היו ועודן במצב מלחמה. ההכרזה האחרונה על ביטול הסכם שביתת האש היתה מדאיגה, אילו הייתה זו הפעם הראשונה שצפון קוריאה מבטלת את הסכם שביתת האש. בפעם הקודמת, רק לפני ארבע שנים, ביטלה צפון קוריאה את הסכם שביתת האש ואיימה ב"מכה מכרעת" במידה והקהילה הבינלאומית תמנע ממנה לייצא נשק להשמדה המונית. המכה המכרעת לא הגיעה, ולכן, הייתי נזהר ברצינות בה יש לקחת את ההצהרות האחרונות של קוריאה הצפונית.

צילום: stephan flicker, CC BY-SA 2.0

צילום: stephan flicker, CC BY-SA 2.0

ההכרזות הלוחמניות האחרונות אינן שונות בהרבה מדיווחים קודמים של התקשורת הצפון קוריאנית. למתעניינים ולחובבי ההומור שבין הקוראים מומלץ לקרוא אותם ישירות מהמקור: סוכנות הידיעות הקוריאנית הממשלתית KCNA. על אף הדיווחים הסנסציוניים של כתבים שכנראה גילו את פעילות סוכנות הידיעות בשבוע האחרון, רק לפני שנה השוו כתבי האתר את נשיא דרום קוריאה לעכברוש, עלבו באימו, ואיימו להרוס את דרום קוריאה ולדון את מנהיגיה לפח האשפה של ההיסטוריה.

גם בהנחה וההצהרות הלוחמניות של צפון קוריאה הן רציניות, לחלוטין לא ברור האם יש ביכולת המשטר לפעול בהתאם אליהן. לצפון קוריאה כנראה אין עדיין יכולת להעמיס את ראשי החץ הגרעיניים שברשותה על טילים בליסטיים. אגב, גם הניסוי הגרעיני שנערך לפני כמה חודשים לוט בערפל. בשונה מניסויים גרעיניים קודמים לא התגלתה כל קרינה כתוצאה מהפיצוץ התת קרקעי, מה שמצביע על שני תסריטים אפשריים: או שהמהנדסים הצפון קוריאנים הצליחו לבנות מנהרה אטומה לחלוטין בפני קרינה, במבצע הנדסי מרשים לכל מדינה, לא כל שכן למדינת עולם שלישי, או שמדובר בפיצוץ כמות רבה מאוד של חומר נפץ קונבנציונאלי לחלוטין, שרק מדמה עוצמה של פצצה גרעינית.

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פודברזין

מאידך, החשש מחידוש הלחימה בקוריאה הוא אמתי לחלוטין. בהנחה ולחימה כזו תתרחש, היא תיעשה דווקא באמצעות נשק קונבנציונלי. יש לזכור, כי בעוד הצבא הצפון קוריאני מצויד בנשק סובייטי מיושן משנות ה-60, הצבא הדרום קוריאני מצויד בנשק מערבי חדיש. סביר להניח כי הלחימה בין הצבאות לא תימשך זמן רב, ותוביל לכיבוש חלקים נרחבים של צפון קוריאה על ידי כוחות הדרום. במידה כזו יעמדו קים ג'ונג-און ומשטרו בדילמה קשה: האם להשתמש בנשק הגרעיני, או לסיים את שלטונו כמו עריצים אחרים.

כאן אנחנו מגיעים לחשיבות המפתיעה של המזרח התיכון לפתרון הסכסוך הקוריאני. המהפכות בעולם הערבי בשנים האחרונות משמשות תמרור אזהרה בולט למשטרו של קים. בעבר, הצליחו דיקטטורים שנפלו להיחלץ ממדינותיהם ולחיות חיים של נוחות יחסית בגלות. ברשימה זו ניתן לכלול מנהיגים דוגמת השאה האיראני, אידי אמין, ואת מנהיגי מזרח גרמניה. בשנים האחרונות המגמה התהפכה. קדאפי נרצח על ידי ההמונים, סדאם הוצא להורג, ומובארק הושלך לכלא. הסביבה הבינלאומית אינה מבשרת טובות לעריצים, אך הניצחון המוסרי שבעשיית צדק, מתורגם בצפון קוריאה לקיצוניות הולכת וגוברת וחשש אמתי מאובדן שליטה.

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פודברזין

החשש ממקרה לוב היה כה חמור, עד כי שלטון קים ג'ונג-איל אסר על למעלה מ-200 צפון קוריאנים ששהו בלוב בעת המהפכה לחזור למולדתם. החשש שהעם בצפון קוריאה יגלה על המהפכות בעולם הערבי ועל גורל הדיקטטורים במזרח התיכון היה גדול מספיק כדי לאשר למאות אזרחים של המדינה הסגורה בעולם להישאר מחוצה לה

אז לא, סביר להניח שאנחנו לא עומדים בפני מלחמה גרעינית בשבועות או בחודשים הקרובים, אבל חשוב לזכור שגם לחימה קונבנציונאלית שתדחק את בכירי המשטר לפינה עלולה להידרדר מהר מאוד ללחימה לא קונבנציונלית. לכן מי שבאמת מעוניין להוריד את הנושא הגרעיני מהפרק צריך להתכונן ליום שאחרי: לדאוג למדינה ידידותית שתהיה מוכנה לקלוט את בכירי המשטר הצפון קוריאני כמבקשי מקלט מדיני ותאפשר להם לחיות חיים נוחים יחסית אם יצאו מהמדינה. נכון, מדובר בתחום אפור מבחינה מוסרית, אך עלינו לזכור כי מהפכות ושינויי משטר הם תהליכים שחוזרים על עצמם, ורק אם נסכים לוותר על מעט מצדקת הדרך לטובת שמירה על חיי אדם נצליח לקצר את הלחימה ולגרום לכך שנפילות עריצים לא יובילו לטבח ולמלחמות אזוריות.

כדי לדעת מה הסיכויים למלחמה גרעינית בקוריאה, לא צריך ללכת לרחוק. מספיק לעלות לרמת הגולן, ולהביט מזרחה. הצורה בה יסיים אסד את שלטונו בסוריה תשפיע על קים ג'ונג און לא פחות מכל תמרון אמריקאי בגבול.

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פיוברזין

צילום: מיכאל פודברזין

צילום: מיכאל פיוברזין

צילום: מיכאל פודברזין

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “מה בין צפון קוריאה והמזרח התיכון?

  1. קים ג'ונג-און מנסה לעשות הכל כדי שנחשוב שהוא לא רציונלי, ולכן הרמיזה שלך למתרחש בסוריה היא לא נכונה לטעמי.
    אתה קורא להכין מדינה ידידותית שתקלוט את הרודן הקוריאני, מתוך הנחה סמויה שקים ג'ונג-און אכן יסכים לקבל מקלט ו"לברוח". גם לשכננו מצפון-מזרח הציעו מקלט מדיני בכל מיני ווריאציות, והוא העדיף להמשיך ולטבוח בנתיניו. אם כך, בטח ובטח שהמשוגע העולמי ילך רחוק מאד במחויבותו למלחמה, בלי קשר למתרחש מעבר לגבולנו הצפון-מזרחי.
    מה גם שמחויבותו של קים ג'ונג-און למלחמה היא מעבר למחויבותו של אסד. ההתנגשות האידאולוגית עם הקפיטליזם האמריקאי הופך את הזירה למורכבת יותר – בעוד אסד ידאג לעדה העלוואית ותו לא – קים ירצה לפגוע כמה שיותר במערב ובארה"ב, כדי להוכיח את נכונות דרכו.

    • אני לא כל כך מסכים איתך בכמה מובנים. ראשית, לא הוצע לאסד מקלט מדיני באופן רציני עם תחילת הלחימה. כרגע, מאוחר מדי להציע לו מקלט מדיני, כי הוא יודע שאם ייכנע, יישפט בהאג, ויגמור כמו מילושביץ. לכן, במקום לברוח לאיזה אי קריבי, הוא ממשיך לרצוח אלפי אנשים מדי יום.
      אני לא חושב שקים ג'ונג און כרגע יסכים לקבל מקלט מדיני, וזה לא העניין לעכשיו, אבל זה כן צריך להיות חלק ממערכת השיקולים, שיש לעריצים אופצייה לברוח ולחיות בנוחות כל עוד הם לא יבחרו לרצוח את עמם. כרגע, אם תפרוץ מלחמה, לא בטוח שיש לו לאן ללכת, ולכן האופצייה הגרעינית על השולחן.
      בקשר לאידיאולוגיה הצפון קוריאנית: תראה, אני מאוד לא מסכים עם הנחת המוצא שלך שצפון קוריאה דוגלת באידיאולוגיה כלשהי, קומוניסטית או קפיטליסטית. המטרה של המערכת הנוכחית היא לשמר את טובת משפחת קים, והשכבות החברתיות שקרובות לה (ממש כמו אסד והעלאווים). אין ולא הייתה מדינה קומוניסטית שבה עבר השלטון בירושה שלושה דורות. כל האזכורים למרקס ולנין הוצאו מהחוקה והוחלפו בשמו של קים איל סונג ב1994, ובתחילת השנה שעברה תמונותיהם של לנין ומרקס הוסרו מהכיכר המרכזית בפיונגיאנג.
      אין פה אידיאולוגיה, כמעט בכלל, אלא לצורכי תעמולה פנימית (העם צריך אויב, אחרת הוא יתקומם), וגיוס תומכים מצד השמאל הקיצוני ברחבי העולם. אם אתה מעוניין, יש ספר מאוד מעניין של בכיר צפון קוריאני שערק, הוואנג ג'אנג יופ, שהיה אחראי על כתיבת ה"אידיאולוגיה" של המשטר – ג'וצ'ה.
      בקצרה, הוא אמר שהמטרה היתה לכתוב טקסט מספיק מסובך וקשה להבנה, שהמשטר יוכל להשתמש בו בגמישות להצדקת כל מעשה עתידי כתואם לאידיאולוגית הג'וצ'ה, שהיא כביכול גרסא קוריאנית לקומוניזם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s