הישג תורכי או עדות נוספת לנסיגה אסטרטגית?

ד"ר ענת לפידות-פירילה

הסיקור העיתונאי את האירועים האחרונים ביחסים בין תורכיה לישראל, כמו גם ההסברים הרבים מפי מומחים שונים, הציבו את ההתנצלות של ראש ממשלת ישראל בפני ראש הממשלה התורכי טייפ ארדואן בעיקר במישור הבילטראלי.

גם כעת, כמו בעבר, הדיווחים על היחסים בין שתי המדינות מלווים בהתבטאויות הקשורות למידת הרציונאליות אל מול הסנטימנטליות של הדרישות התורכיות. ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, הדגיש את ההשלכות החיוביות של ההתנצלות, ביניהם הסרת המכשול בפני השתתפותה של ישראל בפורומים בינלאומיים כגון נאט"ו, שם תורכיה משחקת תפקיד חשוב. היו שהתייחסו למצב, באזור בכלל ובסוריה בפרט, ככזה המחייב שיתוף פעולה בין שתי המדינות. נראה כי קיים קונצנזוס רחב לגבי חיוניותה של ההתנצלות בשתי המדינות, אולם סימני השאלה שהוצבו ויש להניח שילוו אותנו  גם בעתיד קשורים לאי הוודאות ולחרדה שמא הצעד הישראלי איננו מהווה תנאי מספיק – גם אם הינו צעד הכרחי – בניסיון לחמם את היחסים בין שתי המדינות.

היו שהתייחסו למצב - באזור בכלל ובסוריה בפרט - ככזה המחייב שיתוף פעולה בין המדינות. פליטים סורייה עם גבול תורכיה, צילום: FreedomHouse.

היו שהתייחסו למצב – באזור בכלל ובסוריה בפרט – ככזה המחייב שיתוף פעולה בין המדינות. פליטים סוריים על גבול תורכיה, צילום: FreedomHouse.

באנקרה נתלו מודעות ענק על שלטי חוצות ביוזמת מפלגת הצדק והפיתוח ובמימונה. הכתובות מצדיעות לראש הממשלה על הישגיו מול ישראל ועל כך שאפשר לתורכים לחוש גאווה, מעין נוסחה חדשה של הסלוגן הכמאליסטי המפורסם מבית מדרשו של אתאתורכ – "מה גאה אני להיות תורכי". אולם השלטים מעידים בעיקר על האופן בו מתנהלת תורכיה החדשה: הכוונה מלמעלה וניתוב ההמונים לכיכרות ולמסעות יחסי ציבור היאים למנהיגים פופוליסטים. את מקומה של הדיקטטורה הכמאליסטית תפסה עתה הריכוזיות של ארדואן.

לאחר שהרוחות יירגעו וכותרות אחרות יתפסו את מקומן במהדורות החדשות נוכל להציב את הפרשה בהקשרים נוספים. אחד מהם הוא מישור היחסים בין תורכיה לארצות הברית. תוך כדי כך יש לשאול – האם אכן מדובר בהישג תורכי או שמא הסלוגנים החדשים מכסים על תהליך של נסיגה אסטרטגית?

אם נכונים פרטי השיחה הטלפונית והמגעים בין הנציגים הישראלים לתורכים שהתפרסמו בתורכיה ובישראל, הם מעידים על הישג מצומצם ביותר לארדואן. ניתן להסביר את הנכונות שלו למגעים אלו בהקשר הרחב יותר של האתגרים הרבים והקשים עמם מתמודדים המדינאים התורכים בימים אלו. מאמצי הפשרה של אובמה ראויים לשבח, כמו גם התנצלותו של רה"מ נתניהו. טוב היה עושה אילו התנצל מיד לאחר האירוע בו נהרגו אזרחים תורכים ובכך בולם במעט את התדרדרות המשבר. אולם על-מנת לבחון האם יש בהתנצלות הישג של ממש לתורכיה יש לבחון תחילה את מטרות מדיניות החוץ והאתגרים האזוריים בפניהם הם עומדים, ביותר מחזית אחת. ניסיון לעשות זאת מגלה כי תורכיה נמצאת בנסיגה אסטרטגית המצריכה דיון על עקרונות מדיניות החוץ ועל אופן התנהלותה מול מדינות האזור. זהו דיון המתנהל בחודשים האחרונים במרץ, הן ברמה הציבורית והן במשרדים האמונים על עיצובה של האסטרטגיה התורכית. אין בכוונתי לזלזל ביכולותיה של תורכיה ובעוצמתה – הצמיחה הכלכלית וחוסנה של הממשלה אפשרו צעדים מרחיקי לכת בתחומי הפנים והחוץ – אולם הפער בין השאיפות להצלחות עדיין עצום.

ארדואן עוזב הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לאחד דין ודברים עם הנשיא שמעון פרס. שלב נוסף בהדרדרות היחסים.

ארדואן עוזב הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לאחד דין ודברים עם הנשיא שמעון פרס. שלב נוסף בהדרדרות היחסים.

חשוב מכך, המדיניות בעשרים השנים האחרונות עוצבה מתוך הבנה שיש צורך לייצר נכסים חדשים אל מול ארה"ב בסדר הבינלאומי החדש, כאשר ברקע מתעצמת איראן באזורי הגבול של תורכיה.  בעוד שבשנות ה-90 הובילה התפתחות זו להידוק שיתוף הפעולה בין תורכיה וארה"ב בתמורה לסיוע ולהגנה, הרי שמפלגת הצדק והפיתוח ניסתה להשתחרר מהנוסחה המגבילה באמצעים שונים.  אלו כללו יצירת בריתות אזוריות , שימוש בהישגי הצמיחה הכלכלית במטרה ליצור עוצמה רכה ואיזון התלות בארה"ב באמצעות הישענות גוברת על הרוסים. הנוסחה המוכרת של ימי המלחמה הקרה הוחלפה בראייה הממקמת את תורכיה בליבן של זירות מרובות בהן על תורכיה לשחק תפקיד מרכזי.

התפיסה של מדיניות החוץ הקרויה נאו-עות'מאניזם העניקה תוקף ולגיטימיות לצרכים האסטרטגיים ולראייה המולטי-רגיונאלית החדשה. היא נשענה על העבר האימפריאלי כקטגוריה אנליטית וכבסיס ומשאב להתחדשות תרבותית ואסטרטגית. היא גם אפשרה מאוחר יותר את הנסיגה האסטרטגית מהחזיתות החשובות ביותר לביטחון התורכי – מרכז אסיה והקווקז והבלקאן. אכן, עד מהרה התגלה כי השאיפות התורכיות היו מופרזות. הרוסים דחקו את התורכים מהקווקז והאיחוד האירופאי דחק אותם מהבלקן.  החזון הניאו עות'מאניסטי אפשר נסיגה אל הזירה החדשה ממנה הסתייגה הרפובליקה הכמאליסטית – המזרח התיכון.   לאחר כמה שנים בהם נדמה היה שעוצמתה של תורכיה גדלה והשפעתה רבה שטף גל האביב הערבי את ארמונות החול שבנו גם התורכים  בזירה המזרח תיכונית.

אינני יודעת מה הבטיחו נתניהו ואובמה מאחורי הקלעים, אולם קיימת סבירות גבוהה שהנכונות של ארדואן לוותר על התנאים שהציב, גם אם הוא מתכחש לכך, קשורה לתהליך זה ולהבנה שלמרות שהנוסחה הישנה של שיתוף פעולה עם ארה"ב תמורת הגנה וסיוע איננה אוטומטית ואיננה חסינה בפני ביקורת, תורכיה עדיין כבולה בתוכה. מה שיקבע את המשך ההתחממות או את עתיד המשבר הבא יהיה ככל הנראה מידת הנכונות של ארה"ב להזכיר לתורכים ולישראלים את הפרמטרים עליהם נשענת הנוסחה.

מה שיקבע את המשך ההתחממות יהיה ככל הנראה מידת הנכונות של ארה"ב להזכיר לתורכים ולישראלים את הפרמטרים עליהם נשענת הנוסחה. אובמה וארדואן בבית הלבן.

מה שיקבע את המשך ההתחממות יהיה ככל הנראה מידת הנכונות של ארה"ב להזכיר לתורכים ולישראלים את הפרמטרים עליהם נשענת הנוסחה. אובמה וארדואן בבית הלבן.

המהלכים מול ישראל בשנים האחרונות  נשענים על ההנחה התורכית כי היכולת של ארה"ב להגביל את מהלכיהם מוגבלת. לא רק שוושינגטון איננה מעוניינת בעימותים עם מדינה מוסלמית גדולה, חברה בנאט"ו, אלא שלתורכיה נועד תפקיד חשוב בקיומו של קו האספקה לחיילים באפגניסטן. את החשיבות הזו ניסו התורכים לממש בפעולה עצמאית במרחב הים תיכוני, ללא הצלחה.  בהקשר זה כדאי לזכור  את החישובים הדומים של התורכים באשר לעיראק, אשר הסתיימו בהקמת מדינה כורדית דה פקטו. יותר מכל דבר אחר מופנים הפנים התורכיות לסוגיה הכורדית ולמציאות בה הכורדים הופכים להיות כוח חשוב ועולה באזור. ארדואן איננו יכול להרשות לעצמו לחזור על אותה שגיאה היסטורית שערך ב-2003, עת ביקשו האמריקאים להשתמש בבסיסים אשר בתורכיה על מנת לפלוש לעראק. התשובה השלילית אותה נתנו התורכים גרמה לכך שהכורדים הפכו לגורם מרכזי ביציבות עראק והאזור. למהלך זה היו השלכות מרחיקות לכת על המדיניות התורכית ועל מערכת היחסים בין הכורדים לתורכים בתוך הרפובליקה. זוהי בשורה טובה ליחסים בין ישראל לתורכיה אולם בהחלט לא מספיקה.

אפשר לשאול מדוע מלכתחילה החריף ראש ממשלת תורכיה את המאבק בישראל. בראש ובראשונה הפעילות באזור מאפשרת לארדואן מרחב פעולה הממצב אותו בעיני קהל בוחריו בקונטקסט האתי והמדיני בו הוא מבקש לפעול ולהזדהות עימו. היחסים עם ישראל ובעיקר עם הממסד הביטחוני והמדיני בארץ אינם פופולאריים ואף נתפסים כלא מוסריים. לעומת זאת, תמיכה בפלסטינים נתפשת הן כמוסרית והן כמשקפת את רחשי הלב של הציבור. במידה רבה הוקרבו היחסים עם ישראל למען יצירת העוצמה הרכה התורכית באזור. קיימות כמובן סיבות נוספות לתהליך זה, חלקן אידיאולוגיות וחלקן רציונאליות הקשורות ביחסים ובמאזן הכוחות מול איראן והשיעה כמו גם בשיקולים כלכליים וצבאיים אחרים.

הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גבי אשכנזי, עם מקבילו התורכי, בימים רחוקים של שיתוף פעולה ביטחוני קרוב.

הרמטכ"ל לשעבר רא"ל גבי אשכנזי, עם מקבילו התורכי, בימים רחוקים של שיתוף פעולה ביטחוני קרוב.

התמוטטות היחסים עם סוריה ערערה את הפלטפורמה האזורית המולטיליטראלית שהתורכים עמלו להקים. אולם ספק אם ברית עם ישראל היא אופציה מדינית רלוונטית עבור קובעי המדיניות בתורכיה. לכל היותר תתאפשר הנוסחה הידועה והמוכרת של העבר: שניות מובנית של שת"פ מעשי בתחומים  מסוימים  תחת מעטה של יחסים קרים או סוערים ברמה ההצהרתית. כדאי לזכור כי גמישות ופרגמאטיות הם מאפיינים בולטים ומרכיבים חשובים במדיניות החוץ התורכית בעשור האחרון. הם חיוניים במדינה המבקשת להשיג עוצמה ולהתמקם כשחקנית גלובאלית.  כך יכולים המדינאים התורכים לנווט בין הסיטואציות החדשות הנקרות בדרכם ובמיוחד בין הגלים המהפכניים אשר חווים תושבי האזור מאז הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003.  הרעיונות, האידיאות והאמונות אשר עיצבו את תפיסת עולמם של קברניטי המדינה מקבלים משנה תוקף כאשר הם נותנים דחיפה למימוש אינטרסים תועלתניים. בזמנים אחרים הם נדחקים לרשימת המלאי על המדף במחסן הרעיונות האידיאולוגי.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הישג תורכי או עדות נוספת לנסיגה אסטרטגית?

  1. ארדואן הוא דתי מוסלמי וככזה ההתנהגות שלו היתה הגיונית מאד. אני מאד מקווה שביבי קיבל משהו מאובמה על ההתרפסות הזו שמשפילה את לוחמי השייטת ששילמו בדם וכאב על השטות הזו.

  2. סוף סוף ניתוח ענייני של ההתפתחויות האחרונות ולא איזה תור חסר ביסוס וידע של עיתונאי כזה או אחר.
    תודה רבה על ניתוח מעניין ושונה!

    בעיני המוקש האמיתי להמשך היחסים והתפתחותם הוא המחסור ברציונאליות אצל כמה מן המנהיגים בשני הצדדים.
    ארודאן ודאווטלו על אף היותם פרגמטים נותים לעיתים ל"מצבי רוח" ואמירות פופוליסטיות מלאות ברגשות, וכך גם ליברמן ומסתבר שגם בנט… כמה שפחות מאלו ייטב לכולנו.
    איני מחסידיו של נתניהו אך אם ראש הממשלה, הנשיא פרס ושרת המשפטים לבני יהיו אלו שיובילו וינהלו את היחסים עם טורקיה הרווח יהיה כולו שלנו.

  3. כולם מתייחסים לאינטרס הטורקי בסוריה כגורם להפשרת הקיפאון, אבל יש אינטרס טורקי נוסף – מאגרי הגז בים התיכון. עם צינון היחסים בין ישראל וטורקיה התחזקו היחסים בין ישראל ויוון, וישראל וקפריסין.
    עם התפתחותה, הצרכים האנרגטיים של טורקיה רק גדלים. אם כיום היא מסתכמת עם האיראנים והרוסים, אני מניח שבעתיד מאגרי "תמר" ו"לויתן" ישנו את התמונה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s